תשובות פרקטיות לבעיות קשות
למרות ההישגים המרשימים של עמנו כאן במשך הדורות האחרונים, נוסף למסורת של פיתוח והשכלה ברמה דגולה ביותר בתחומים רבים, למדינת ישראל עדיין מגרעות רבות, אשר מחייבות תיקון מהותי על מנת להבטיח לעצמנו ולדורות הבאים עתיד טוב ובטוח.
קיימים שני סוגים עיקריים של מגרעות
-
נורמות חברתיות מסויימות שמשבשות תהליכים ומייצרים אווירה שלילית.
-
תיפקוד לקוי של השלטון הארצי והמקומי.
כאשר רואים את ההתנהלות הלא מעוררת אמון והקושי שלהן להגיע להחלטות נבונות ומועילות של ממשלות ישראל והמערכת הפוליטית בכללותה, המסקנה היא, שרק מעורבות הציבור יכולה לגרום לפוליטיקאים להתעשת וככה נמנע קטסטרופה לאומית בעתיד.
למעשה זה נאיבי לחשוב שאפשר להמשיך במצב הנוכחי של שלטון שמתפקד באופן כל כך לא הולם, יחד עם השערוריות והשחיתויות, ובו בזמן, חוץ מכמה מחאות ציבוריות, שהם בדרך כלל יזומות או נתמכות על ידי אינטרסים פוליטיים, החברה ברובה לא עושה כלום להשיג שלטון ראוי ואמין. בינתיים אנחנו רואים שהמצב השלטוני הלקוי ממשיך להתדרדר. בעצם זה שיא הנאיביות לחשוב שככה לא עלולה להיות בסופו של דבר, קטסטרופה לאומית!
האם זה לא נאיבי לחשוב שמטרות אלה הזויות בכלל?
אבל יש לנו אלוקים ... לא?
אשרי המאמין! אמונה יכולה לנחם ולחזק את רוחנו. אבל האם עם ישראל לא אמור להיות ראוי לשמירה אלוהית מיוחדת? והאם רמת הקפדה הכללית בטוהר המידות ובדרך ארץ בארץ, כולל בקרב שומרי מצוות, היא אכן אפילו קרוב להיות ראויה?
באופן עקרוני אנחנו נמנעים משיתוף פעולה עם גורמים פוליטיים כלשהם.
אבל בפועל,
כאנשים
מן השורה
מה אנחנו יכולים לעשות ?
ראשית כל, לחיות את חיינו ביושר, יושרה ודרך ארץ. בעצם זה צריך להפוך להיות חלק מהאתוס הישראלי. כאשר נטיה זו תתפשט הלאה, עם הזמן זה ישפיע גם על התנהלות הפוליטיקאים, אשר מן הסתם משקפת את הנורמות של החברה, שבתוכה רובם גדלו.
ובד בבד להפעיל לחץ כבד על הפוליטיקאים, שיבינו חד משמעית שבעצם הם נבחרו כדי להבטיח את רווחת החברה ועמידותה, שגשוג ובטחון המדינה; שיבינו היטב שתפקוד הכנסת במשך הרבה שנים מהווה סכנה גורלית. עליהם סוף סוף להתעשת. ורק השתתפות נרחבת של החברה תשיג מטרות חיוניות אלה.